המפגש בין השלושה מתגלה כגורלי. כשהם מסיימים את הלימודים מתברר כי גולד מיטיב לנגן אפילו מהורוביץ עצמו, ושלמעשה, הוא גדול הווירטואוזים בנגינה בפסנתר במאה העשרים. ורטהיימר והמספר נוטשים את הנגינה בפסנתר.
עשרים ושמונה שנה אחר כך, לאחר מותו של גולד והתאבדותו של ורטהיימר, נותר המספר הניצול היחיד של אותו מפגש. הוא מגולל את השלכותיו על חייהם של הגיבורים במונולוג מפוכח, חסר רחמים ואינטנסיבי המתפתח לקצב וריאציות גולדברג ואמנות הפוגה של באך.